כבר מזמן לא התרגשתי ככה..

לכאורה, התחלתי יום מבאס מאוד היום..

יש בתיבת הדואר שלי עבודות גמר של 120 מורים שעברו את ההכשרה לחינוך ליזמות, ועד היום בערב (אחרי 3 הארכות) אני חייבת להגיש ציונים (קונספט שמראש לא כיף לי איתו)..

ואז אני פותחת את העבודה הראשונה, וככל שאני קוראת עוד עמוד ועוד עמוד, הדמעות מציפות אותי... (נכון שאני במחזור, אז הן זורמות יותר בחופשיות, ובכל זאת..).

ממש מרגישים את הסקפטיות של תחילת התהליך, עמוד ראשון - ציניות וחוסר חשק מביטים אליי מהדף ("מה היא רוצה מאיתנו זאת, עם המשימות האלה")

ואני קוראת עוד עמוד, וכבר מתגבש צוות

ופתאום עוד עמוד וכבר רואים תקווה לשינוי

עוד עמוד, וכבר יש כבר אמונה בדרך

עוד עמוד וכבר נקבעו פגישות ויש אפיון ואפילו מנטור

ואתר אינטרנט

והתחלה של לוגו

וחזון ברור

ופיצ'

והי - הם הקימו מיזם שישנה משהו שהפריע להם בעולם!

תהליך כל כך מרגש לראות!

תודה לאלוהים ולורדה, אופיר, ליאת ומיכאלה על האמון, ההתמדה והשיתוף.

והנה מה שהם כתבו לסיום (לא נגעתי):

"לסיכום ההשתלמות,

התגבשנו מספר מורים לצוות העוסק ביזמות ללא רעיון ראשוני ותכנון מקדים. העלנו רעיונות של מה מרגיז /מעצבן אותנו וצורך שינוי והחלטנו להתמקד באחד הרעיונות של הוזלת תשלומי ועד מורים בעבור קניית קפה חלב ותה לחדר המורים.

במהלך ההשתלמות למדנו כלים רבים וקיבלנו דחיפה מדהימה שקידמה אותנו בהעמדת המיזם.

אמנם, אנו לא מכירים זה את זה/ו, אך למרות זאת הצלחנו לקדם את הרעיון למיזם כמעט על כל שלביו.

רויטל,

בהזדמנות זאת אנו רוצים להגיד לך תודה על ההשתלמות, חלקנו מתכוונים להמשיך לדחוף את המיזם שילדנו קדימה, וחלקנו אף כבר חושבים על המיזמים הבאים שהם מתכוונים להוביל.

תודה על המענה המהיר לכל שאלה, תודה על הרעיונות המעניינים והישימים.

ומקווים להיפגש בהמשך."

ובתמונה - סקיצות ראשוניות של לוגו המיזם שלהם