יזמות או למות?

למות זה קיצוני. . אבל העובדה היא שאחוזים מאוד גבוהים מהילדים שלנו, יצטרכו להמציא לעצמם את העבודה שלהם ולא התקבל אליה. עם כל הכבוד לאולג'ובס...

המחויבות שלנו, כאנשי חינוך וכהורים, היא להכין אותם למציאות הזאת.

מה שמגניב בזה הוא, שההכרח ללמד יזמות, מביא ילדים לביטוי ועוצמה גבוהים מאי פעם - כך שבסופו של דבר הם מאושרים ומוגשמים יותר, אז אל תיכנסו לחרדות.

אז איך עושים את זה? איך מלמדים יזמות ?

לפני הכל, בואו נתחיל בגן! למעשה כולנו נולדנו עם חוש יזמי מפותח. כילדים, לא פחדנו לחלום ללכת, להתחיל אפילו שלא היה לנו מושג איך, להתעקש, גם כשאימא, אבא והאחות מטיפת חלב ביקשה שלא נעמוד כי זה לא בריא, ליפול עשרות פעמים ולא להתייאש, לנסות בכל מיני צורות שונות ומשונות עד שהצלחנו ואז... שמנו לעצמנו יעד חדש - לטפס! וכך שוב ושוב... נכון, כדי להגיע למיזמים משני עולם, צריך לקחת את החוש המולד הזה, לפתח ולשכלל אותו, בדיוק כמו חוש מולד לדיבור, שאם לא היינו מפתחים ומשכללים - הוא היה נשאר מאוד מינורי.

אז למה להתחיל עם ילדים בגן? כי יזמות זקוקה לתמימות ואמונה ילדית של מסוגלות ועדיף להתחיל עם הקטנים, שעוד לא הספקנו להותיר בהם את הרושם שעדיף להיזהר ולהישמר פן ניכשל.

מודל ה-8 להקמת מיזמים

מודל ה8 שפיתחתי להצלחה ביזמות עבר התאמה לילדים בגילאים שונים וניסיון של עשרות יזמים שליוויתי בדרך ושלושה שהקמתי בעצמי, התאחה למודל המונה 8 שלבים ליזמות משגשגת.

לימוד השלבים מייצר רוטינת עבודה נכונה בקרב הילדים, שימשיכו לשכלל את המיזמים שלהם משנה לשנה, אבל יצמדו לשלבים הבונים נכון מיזמים.

דרך היזמות הילדים לומדים את כל תחומי הדעת הנדרשים.ובגלל שהם עושים זאת תוך כדי שהם מיישמים חלום שהם יצרו, הם חווים את הלימוד כאגבי, יצירתי ולא מלחיץ. עולה הצורך לכתוב שלטים ביוזמה כדי להעביר מסר - אז הם כותבים, עולה צורך לבצע תצפיות או חישובים, אז הם מחשבים, עולה צורך לספור אז סופרים, עולה צורך ליצור משהו - אז יוצרים. לא עושים את זה במסגרת "לימוד לקראת בית הספר כי צריך ללמוד לכתוב" אלא כי הם רוצים להגשים את החלום.

דוגמאות מהשטח

שאלו אותי איך זה נראה בגן, אז הפוסט הזה יוקדש לדוגמא אחת מתוך רבות, אם תכתבו לי בתגובות שאתם רוצים, אקדיש זמן לפרסם עוד דוגמאות, מההשתלמות ב"יזמות כהשראה ללמידה", שהעברתי לגננות מובילות:

מיכל סגל יצאה מתוך צורך של הילדים. חורשה שסמוכה לגן והם יוצאים אליה פעמים רבות לשחק, הייתה מלאה בקקי של כלבים... הילדים הביעו מורת רוח ותסכול מכך - וזו נקודה מעולה להתחיל! תסכול הוא מנוע מדהים ליזמות.

בהתחלה, הם חשבו יחד איך הם יוכלו לפתור את הבעיה והתחברו דרך עירור ראשוני של הגננת לתחושת המשמעות והתשוקה לשנות. הם- העלו כל רעיון ללא שיפוט על בריסטול גדול וכמובן תלו על הקיר בגן. בשלב הזה בהחלט אפשר גם לבקש מהילדים לצייר את הרעיונות וגם לכתוב אותם על שמש הרעיונות.

אחר כך, כל ילד מצא את כוחות העל שלו והתחבר למקום שבו הוא מעוניין ורוצה לתרום למיזם. זה סוד הייחודיות - לא כולם צריכים לעשות הכל, אנחנו נותנים לגיטימציה לשונות הלכה למעשה.

ואז הגיע שלב האחדות, בוא ילדים התחברו לקבוצות לפי הרצון שלהם לתרום למיזם והתחילו לעבוד. חלק מהקבוצות עבדו על שלטים, חלק עבדו על ציורים, חלק עבדו על מתקני שקיות, חלק תכננו את התצפיות.

הם המשיכו ויחד הם חזרו לדיון מכבד על הרעיונות השונים לפתרונות, ראו מה עובד ומה פחות והקשיבו לשטח בשלב ההקשבה.

כשחזרו מניסויים שונים בשטח על כל מיני פתרונות כבר היו חכמים יותר ויכלו לחשוב מה יהיו הפתרונות הטובים ביותר, כך הם חזרו לשולחן החשיבה היצירתית וקיבלו החלטות להמשך.

אחרי שיישמו בהצלחה מתקני שקיות ושלטים ובחרו קמפיין שיווקי וסוגי תצפיות להבין האם הפתרון שלהם עובד, הם התחילו עם שיווק לעוברי אורח בשכונה והמשיכו תצפיות כדי לבדוק מה עובד ומה אפשר לשפר. הנה קצת תמונות להתרשמות:

אז מה צריך כדי שזה יצליח?

כן, צריך ללמוד את שפת היזמות וגם איך להעביר אאותה לילדים, אבל בעיקר צריך להבין שזה סופר חשוב, לסמן את הנחלת שפת היזמות כיעד ולתת לילדים זמן ליצירה ולא לזרז אותם לפתרון. שפת היזמות תלויה בהתנסות חוזרת ונשנת עם הרבה כבוד לתהליך של הילד ופחות כבד לתוצאה.

מה שחשוב כאן הוא התהליך העצמאי, החקירה, החשיבה הגבוהה ופחות התוצאה.

צוותי חינוך רבים מדי עסוקים באיך תיראה התוצאה בסוף, ומה יחשבו ההורים. בדרך זו הם מפספסים את הלימוד. גם הורים רבים שוגים, כשהם שופטים את התוצאה במקום את התהליך.

כן, עדיף שההצגה בחנוכה תהיה פחות מהודקת ומבדרת ויותר פרי יצירתם של הילדים, עם כל האתגרים שבדרך.